מה חדש ?

אתר האינטרנט החדש שלי

יום שישי, 11 בפברואר 2011

בזכות השתיקה או ללא מילים


בזכות השתיקה או ללא מילים
מאת: רחל וילוזני

הייתי רוצה להתחיל את הכתיבה בשתיקה... השתיקה תדבר בעד עצמה.
שמתם לב שיש בשתיקה המון גוונים ורגשות, יש שתיקה מרגשת ושתיקה מביכה יש שתיקה רועמת ושתיקה של הסכמה ואינטימית ויש גם שקט עמוק ושקט סתמי. השתיקה היא מראה הצובעת את העולם באיכויות של נפשנו. במובן הזה השתיקה סופגת את רגשותינו ברגע ההווה וכמו צליל של קול המהדהד אלינו מהחלל, מחזירה אותם אלינו.

בשל היותה ריקה ונטרלית היא משקפת את מצב התודעה שלנו באופן כה נקי ומהווה מצע מתאים להתבוננות. השתיקה נועדה להגן עלינו, בכך שהיא מגדירה את המרחב האישי ושומרת עליו מהפרעות חיצוניות ופנימיות. שומרת על מרחב מוגן בו נהייה חופשיים להיות עצמנו.

כשאני משתמשת במילה שקט איני מתכוונת להשתיק את הצלילים בעולם, להפך אנו מעוניינים לחדד את הצלילים בכך שננקה את הרעשים הבאים מבחוץ.

הדיבור, הדיאלוג, יכול להוות רעש גדול ומכשול בדרך לניקיון הפנימי, דיבור טומן בחיקו הרבה סכנות. דיבור לא טהור, דיבור לו תואם למקום ולסיטואציה, רכילות, חוסר כבוד, דבר שקר, חנופה כל אלו עשויים להסתנן אל השיחות שאנו מנהלים בעולם ולעשות גלים. אנו עשויים לעלות על גל לא נכון להיסחף ולסחוף אחרים עמנו.

למילים יש כוח אדיר, הכוח לברוא אווירה ובכך אנו נושאים באחריות רבה כשאנו בוחרים לדבר.

אנחנו חיים בעולם של אינטראקציות מרובות שבמובנים רבים מגדירות אותנו ומתייגות אותנו לדפוסי מחשבה והתנהגות מסוימים, אינטראקציות אלו תופסות חלק כה נכבד מחיינו עד שאנו לא מכירים את עצמנו באופן נפרד מהן. הפרימה של דפוסים והרגלים אלו היא תהליך הדרגתי של התרוקנות ובנייה מחדש. תהליך הדורש טוטליות והתמסרות, כמה דקות של דיבור בתוך רצף השתיקה מפילות את יסודות הבניין, ומאלצות אותנו לבנות אותו מחדש.

השתיקה מתעצמת, כמו כדור שלג הסופח אליו שלג במורד ההר והולך וגדל עם תנועתו במדרון. מדהים להיווכח עם תחילת התהליך כשהמילים נעלמות, כמה "רעש" אנו מייצרים מבפנים. הפטפוט הפנימי שאינו פוסק, מעניין לראות את התמות המרכזיות בתודעתנו המתגלות בפנינו עם השתיקה. ואייך לאט השקט משתלט והופך עמוק ומכיל כמו שמיכת פוך חמה ביום חורף קר.

עם השתיקה דפוסי התקשורת הלא מילוליים מתגלים במלוא עוצמתם, מדהים כמה משמעות יכולה להכיל מחווה כזו או אחרת. כמה רגשות יכול להכיל חיוך. מאחר ואנו בוחרים בשתיקה ככלי להתבונן בעצמנו אנו מכוונים להימנע באופן זמני מיצירת תקשורת מכל סוג ומהענות אליה. חופש אמיתי מאינטראקציה לימים ספורים. קריאה, כתיבה, בוודאי שיחות טלפון גם הן אמצעי תקשורת שעשויים להסיח את הדעת מההתבוננות פנימה.

השתיקה מפחידה מפני שנראה כי תהווה קושי גדול, שינוי דרמטי ממה שמוכר, נראה לנו שדיבור הוא אמצעי תקשורת אשר בלעדיו נאבד את עצמנו. אולם השתיקה היא קלה ולהגיע מתחת למעטה המילים היא מתנה גדולה, חבוי שם עולם שלם של צלילים, מראות ותחושות. החושים אשר אינם מעומעמים באמצעות המילים, מוארים מחדש וחושפים בפנינו את העולם בעיניים חדשות. מראה של עלה ברוח, רחש של ענף, קול נביחה רחוק, תחושת המגע של הבגד ועוד

מדברי יכול להישמע כי השתיקה מכיל רק טוב במובן המקובל של המילה אולם לא תמיד זו החוויה. אי שם בתודעה חבויים תחושות של כאב, וקושי המחכים למקום בטוח להתפרץ ולגלות עצמם. מחכים להזדמנות לעלות לתודעה ולהעניק הזדמנות נדירה להתמודדות.

יש לנו נטייה בעולם המערבי לנחם ולהרגיע, ברגע שיוצאות הדמעות הסממן הגלוי למצוקה אנו שואפים לנחם על מנת להעלים את הכאב וליבש את הדמעות. הראיה הבודהיסטית מציעה נקודת מבט אחרת. הכאב והסבל קיימים בעולמנו, איננו רוצים להתעלם או להרגיע גם לא לעורר ולהגביר, אלא פשוט להיות נוכחים בכאב כל עוד הוא שם, עד שישתנה מעצמו ורגשות אחרים יגלו עצמן בתודעה. הראיה הבודהיסטית אינה מציעה נחמה אלא נוכחות תומכת ומלווה שתאפשר לתחושות שמחה וכאב להתגלות ולהיות חלק מהווייתנו.

ולסיום "להיות אני נטו", מאפשרת תחושת אינטימיות נדירה. המושג להיות לבד מקבל משמעות שלילית, הוא מייד מעורר אסוציאציות של סבל וקושי, אולם זוהי פרשנות רק לאספקט אחד של להיות לבד, המקושרת עם בדידות. להיות לבד, מאפשר תחושות של אינטימיות, הגנה, תחושת מרכז, בית. בסמינרים ניתנת לנו הזכות להיות לבד עם עצמנו בתוך קבוצה, שילוב יוצא דופן המעניק תחושת שייכות וביטחון, ומאפשר תחושת הכלה והגנה.

האינטימיות שלנו עם עצמנו ועם הטבע והיותנו חלק מקבוצה שותקת יוצרת חוטים סמויים של קשר בין חברי הקבוצה. קשר ללא מילים מעין הבנה שבשתיקה. שותפות במובן העמוק בחוויה כל כך אישית מצד אחד וביחד מצד שני, מעצם היותנו שותפים לאותו חלל מקודש ולאותה שתיקה מקודשת על כל גווניה.

לא סתם מכונה השתיקה בקורסים מסוג זה בעולם הבודהיסטי כ"שתיקה נאצלת". שתיקה המאצילה מעצמה ולוקחת אותנו תחת חסותה. מוזמנים לחסות יחד בתוכה, לתת לה לעטוף אותנו ולאפשר לנו להיות...בפשטות להיות יחד ולבד.


 \

השתיקה ככלי טיפולי

השתיקה עצמה מאפשרת מיכל להתרחשות פנימית ובזה כוחה. כל תהליך רגשי נפשי דורש סביבה מתאימה תומכת  אשר תאפשר לקולות הפנימיים להישמע. השתיקה מאפשרת סביבה כזו שתהווה מיכל אשר ישקף את עולמנו הפנימי. השתיקה היא רק האקלים הנכון אשר בתוכה באמצעות הטכניקות הריכוז והמודעות שהמדיטציה מספקת נוכל לעבור תהליך משמעותי.

כמה טיפים להכניס את כוחה המרפא של השתיקה לחיינו

קחו כמה דקות, שעה או אפילו יום שלם בו אתם נמנעים מדיבור, משמיעת מוסיקה, דיבור בטלפון, מקריאה. נצלו זמן איכות זה עם עצמכם להתבוננות פנימה, לישיבה שקטה, לבישול, ניקיון, לטיול בטבע. כל פעילות יומיומית תקבל איכות אחרת בעודה רוויה בשתיקה.

החליטו על משך זמן השתיקה מראש והקפידו לעמוד בגבולות הזמן. התבוננו פנימה מתי השתיקה נעימה ועוטפת ? מתי עולה הצורך לדבר ולאיזה תכנים הוא מתקשר ? התבוננו בתנודות במצב רוח הרגשי במהלך הזמן, במיוחד שימו לב לשינוי מתחילת התהליך ובסופו. הימנעו משיפוטיות, מציפיות מוקדמות, כל מה שעולה בתודעה הוא הזדמנות להתפתחות.

ולסיום שתיקה מכילה אפשרות לאינטימיות וקרבה. קחו זמן משותף עם בן זוג, חבר טוב, עם ילדיכם ונצלו אותו לשהות יחד בשתיקה. תקשורת אינה בהכרח מילולית וכשהמילים נעלמות נפתח מרחב לתחושות אחרות להתעצם ולקבל מקום. לפעמים נכון להשאיר זמן זה ללא מילים ולפעמים יכול להיות מעניין לשתף ולשמוע מה התרחש בעולם הרגשי של שותפכם לשתיקה.

קבלו זאת כהזמנה, כהזדמנות להביא שקט עמוק ומלא משמעות לחייכם....


 \


אומנות הכפיפה לפנים בזאנושירשאסנא



זאנושירשאסנא - Janu sirsasana
מאת: רחל וילוז'ני

מבין הכפיפות לפנים זאנו שירשאסנא היא המורכבת ביותר. היא הכוללת הפרדת תנועה, חלוקת משקל וכיווני התארכות רבים ומנוגדים. בכדי לפשט ולהדגיש את עקרונות התנועה המרכיבים תנוחה זו אני בוחרת ללמד כל אחד מהפרמטרים השונים בתנוחה דרך תנוחה או מספר תנוחות, בכיווני תנועה שונים. אשר יסיעו להבהיר אותו.

אני מדגישה בהנחיות לתנוחות בעיקר את העיקרון התנועתי אליו אני מעוניינת להסב את תשומת הלב של המתרגל, אולם בתוך התרגול יש לקחת בחשבון באופן מלא את כל המרכיבים של התנוחה ואת הגוף השלם.  כמו כן כל פרמטר נוסף המצטרף להוראות בתנוחה מניח כי ההנחיות האחרות הופנמו ממשיכות להתקיים בגוף בעת התרגול.

כמו בכל תהליך של הוראה אנו בונים קובייה מעל קובייה, מתחילים מהיסודות ועולים לאט ובהדרגה אל הגבהים. אולם גם שם על גג הבניין אנו זוכרים לדרוך ולהשריש היטב את היסודות בכדי לשמור על יציבות וחיבור פנימי מהיסודות עד קצה הגג.

1. דגש מיוחד מתיחה של הגוף הקדמי
חימום הגוף עם דגש על התארכות של הגוף הקדמי. מאחר וכפיפות לפנים מארכות את אחורי הגוף ונוטות לקצר את הגוף הקדמי מומלץ להיכנס לכפיפות לפנים מתוך דגש מיוחד על האורך של הגוף הקדמי.

התנוחה שתמחיש את אורך הגוף הקדמי היא אורדווה הסטאסנא – מתיחה של הידיים מעלה בתנוחת ההר
עבודת רגליים : עמידה ברגליים צמודות, השתרשות מרכז העקב באדמה, התארכות הרגליים מעלה והידוק הירכיים הקדמיות לאחור. ארגון האגן – הידוק עצם האצה לפנים והארכתה כלפי מטה, הארכת הישבנים מטה, הארכת הפיוביס והטבור מעט כלפי מעלה.

עבודת ידיים : שילוב כפות הידיים לפני הגוף, להפוך את כפות הידיים כך שגב כף היד פונה אלינו. מתיחה של הזוית הפנימית של שורש כף היד לפנים. שמירה על המתיחה והרמת הידיים מעלה. הידוק הזרועות וסיבוב שלהן מהגב לחזית. המתיחה של הזוית הפנימית של כף היד אחראית על האורך של הגוף הקדמי. מתיחה זו תביא את המודעות לגוף הקדמי. ניתן למתוח גם שורש כף יד אחורי בקו הזרתות האחראי לאורך בגב הגוף, בכדי לחוש את ההבדלים. המתיחה הנכונה כמובן תאפשר מתיחה מאוזנת של שני הצדדים.

2. דגש מיוחד על פתיחת החזה : התנוחות שימחישו זאת הן : טאדאסנא ופרשווטאנאסנא בשילוב ידיים מאחורי הגב 

טאדאסנא בשילוב ידיים מאחורי הגב :
עמידה בטאדאסנא – שילוב ידיים מאחורי הגב. שמירה על מרכז הכובד של הגוף מעל העקבים וצמיחה של עמוד השדרה מעלה. גלגול הכתפיים לאחור, גלגול הזרועות זו כלפי לזו והידוק השכמות לפנים מאפשרים את פתיחה החזה. תנועה זו של פתיחת החזה מתאפשרת מתוך יצרת האורך של הגוף הקדמי ועצם החזה מעלה בעוד הגוף האחורי השכמות והטרפזים מתארכים מטה. ככול
 שנתארך בגוף קדמי, נוכל להעצים את פתיחת החזה.

פרשווטאנאסנא – בשילוב ידיים מאחורי הגב - תרגול תנועתי בירידה ועליה מן התנוחה :
עמידת מוצא לתנוחה – ניתן להיעזר בהנחת העקב האחורי כנגד הקיר.
דגש על כניסה ועליה מן התנוחה  – רגל אחורית – היא עמוד הטווח של התנוחה העוגן שלה - השרשת מרכז העקב האחורי מטה הדוק ירך קדמית לאחור.

ארגון האגן – הארכת הישבנים מטה והרמת הפיוביס והטבור כלפי מעלה. הארכת הידיים מעלה מעצם הפיוביס בבסיס האגן. בעת הירידה מטה דגש מיוחד על הארכת הגוף הקדמי כך שעצם החזה מובילה את התנועה לפנים.

רגל קדמית - יש להקפיד כי התארכות הגוף לפנים ומטה אינה באה על חשבון קיצור הרגל הקדמית, יש לשים דגש מיוחד על הארכת הירכיים מטה הידוק הירך הקדמית לאחור והעמקה של המפשעה הקדמית.

עבודת הזרועות ופתיחת החזה – אם הכניסה לתנוחה לאחר שהגוף התכופף לפנים ושיווי המשקל התבסס, שילוב הזרועות מאחורי הגב כמו בתנוחות הקודמות. יחד עם שילוב הזרועות יש להקפיד על התארכות הרגליים והעומק של המפשעה הקדמית.

היציאה התרוממות מעלה מהתנוחה – אנו מעוניינים גם בעליה מהתנוחה כמו בירידה אליה להדגיש את האורך של הגוף הקדמי ואת הפתיחה של החזה שהם נושא ההתמקדות שלנו. בכדי לעשות זאת יש סימולטנית להשריש את העקב האחורי העוגן של התנוחה, להאריך את הגוף לפנים כך שהחזה מוביל את הדרך כלפי מעלה תך כדי התארכות לפנים. לאט יש להעצים את ההתארכות של הגוף הקדמי ולאפשר לאגן להתארגן מחדש עם הארכת הישבנים מטה ושמירת מרכז הכובד על הרגל האחורית. מתיחת הידיים השלובות
 לאחור תאפשר פתיחה טובה של בית החזה.

מומלץ לתרגל את הירידה והעלייה מס' פעמים עם הידיים שלובות מאחורי הגב (בעת הירידה והעלייה), בכדי להדגיש את ההתארכות של הגוף הקדמי ופתיחת החזה.

    
זאנו שירשאסנא – דגש על התארכות הגוף הקדמי ופתיחת החזה
זאנו שירשאסנא – ישיבה בדאנדאסנא, כפיפת רגל הצידה בזוית של 90 מעלות. ליישר רגל לפנים להאריך שוק לכיוון העקבים, הידוק הירך הקדמית מטה.

א. ישיבה זקופה והארכת השדרה מעלה ידיים בצידי האגן. הידוק המפשעה הפנימית מטה והארכה של כל הגוף הקדמי מעצם הפיוביס עד לקודקוד. גלגול הכתפיים לאחור, הידוק השכמות ופתיחה של החזה.

ב. הנחת חגורה כנגד העקב והארכה של הגוף הקדמי מעלה כנגד החגורה. לאט ובהדרגה תוך הארכת השדרה כשהחזה מוביל את התנועה לפנים לרדת כלפי מטה. רק אם סיום התנועה של הגוף לפנים יש לאפשר את התעגלות הגב העליון מטה. יש לשים דגש על התארכות הרגל הישרה מהשוק כלפי העקב והברך החיצונית לכיוון האגן. יש נטייה לאבד את האורך של הרגל הקדמית אם הכניסה לתנוחה לכן יש להקפיד על הארכה שלה לפנים. תנועת ההתארכות של הרגל נובעת מתוך גלגול האגן לפנים.


3. דגש מיוחד על שליפת השדרה מהאגן והארכת צידי הגוף. התנוחה שיתמחיש זאת היא: מלאסנא 
בכפיפה לפנים אנו נוטים להאריך את הגוף העליון אולם נמנעים מלמצות את מלוא המתיחה בחלק התחתון של האגן. המתיחה של המותניים, צידי האגן משמעותית מאד בכדי לאפשר לגוף להתכופף לפנים באופן בטוח ונינוח.

מלאסנא – כפיפה והתארכות לפנים במלאסנא
ישיבה במלאסנא – כפות הרגליים צמודות, באם יש קושי להצמיד ניתן לתרגל בפיסוק קטן. להניח את הזרועות מתחת לברכיים, להשחיל היטב את הזרוע והכתף בכל צד, למתוח ידיים לפנים כנגד השוקיים או לאחור לצידי האגן.

א. כאשר הידיים מונחות לפנים לכפוף מרפקים לצדדים להאריך זרוע מהכתף אל המרפק ולהדוף את הברכיים לצדדים. הירכיים מתארכות מהאגן לכיוון הברכיים. עמוד השדרה נשלף מהאגן ומתארך לפנים. צידי הגוף מתארכים ונמתחים, המפשעות עמוקות, הגוף הקדמי כולו מתארך לפנים.

ב. חזור על התנועה כאשר הידיים מתארכות לאחור בצידי האגן.
וואריאציות אלו של מלאסנא מאפשרות למתיחה של הזרועות מהכתף למרפק, במקרה זה כנגד השוקיים להוות מנוף לתנועת ההתארכות של הגוף הקדמי.

זאנו שירשאסנא – הידיים כמנוף תנועה להארכת הגוף לפנים
זאנו שירשאסנא – ישיבה בדאנדאסנא -  התארכות הגוף מעלה הנחת כפות הידיים או החגורה בצידי העקב הקדמי, שימוש במתיחת הידיים בכדי להעצים את מתיחת הגוף ופתיחת החזה. כיפוף המרפקים לצדדים תוך הארכה אקטיבית של הזרועות לכיוון המרפקים. תנועת הזרועות מרחיקה בין השכמות ומהדקת אותן לחזית ומאפשרת להאריך עוד את הגוף הקדמי. לאחר שהשלמתם את הירידה לתנוחה תוך שימוש בכיפוף המרפקים כדי להעצים את מתיחה הגוף הקדמי, המשיכו להאריך זרועות לצדדים באופן אקטיבי בכד לשמר את תחושת האורך ואת המרחב בין השכמות, בגב העליון.

4. כיווני התנועה של הרגל כפופה. התנוחה שתמחיש זאת היא באדקונאסנא
אחת המורכבויות של התנוחה היא שיש בה חוסר איזון במנח של שתי הרגליים. אנו נדרשים אפוא להבין את כיווני התנועה של כל אחת מהרגליים ולאזן ביניהן.

באדקונאסנא – כיווני התנועה של הרגל הכפופה
ישיבה בבאדקונאסנא - הקפידו לשבת על הגבהה מתאימה שתאפשר להאריך את הגב התחתון. הניחו את כפות הידיים סביב כפות הרגליים או הקרסוליים בהתאם ליכולתכם. השתמשו בידיים כמנוף להתארכות כלפי מעלה ופתיחה של החזה. הירכיים מתארכות מהאגן כלפי הברכיים ומסתובבות כלפי חוץ. השוקיים מתארכות מהברך אל העקבים ומסתובבות גם הן כלפי חוץ.

השתמשו בהידוק העקבים בכדי להאריך ירכיים מהאגן כלי חוץ. לאט החלו להתכופף לפנים כשהמרפקים דוחפים ירכיים כלפי חוץ ופותחים את האגן. הגוף הקדמי מתארך לפנים. עם התארכות הגוף לפנים הירכיים ממשיכות להתגלגל כלפי חוץ בעוד האגן מתגלגל לפנים. המותניים צידי האגן נמתחים לפנים ואילו עצמות הישיבה מתארכות לאחור. המשקל נופל על החלק הקדמי של עצמות הישיבה בעוד החלק האחורי שלהן נשלף מעט כלפי מעלה עם גלגול האגן לפנים.

זאנו שירשאסנא – כיווני התנועה של הרגל הכפופה עם תרגול התנוחה
שבו בדאנדאסנא – כפפו את הרגל כשאתם מניחים יד בתוך הכפל הפנימי של הברך ומתחו את הברך כלפי חוץ עם כפיפת הברך. וודאו שיש זווית של 90 מעלות בין הרגל הכפופה לזו הישרה. לאט פתלו את הבטן התחתונה אל הרגל הישרה האריכו את הגוף וכנסו אל התנוחה. עם התארכות וכפיפת הגוף לפנים, יש לשים דגש מיוחד על גלגול הירך של הרגל הכפופה לאחור כלפי חוץ, תנועה זו של הירך מהווה את העוגן לגלגול האגן לפנים ועל שמה נקראת התנוחה. הארכה וגלגול ראש הברך כלפי מטה : זאנו  - ברך / שירש – ראש.

5. כיווני התנועה של הרגל הישרה. התנוחה שתמחיש זאת היא סופטה פאדאנגוסטאסנא 1
בתנוחות היוגה ככלל ובכפיפות לפנים במיוחד יש נטייה לנפח את שרירי הירך במקום לשטח אותם. ההוראה להדק ירך לאחור מייצרת עבודה אשר עשויה לקבל תרגום שגוי, אשר יכוון לקיצור וניפוח של השריר  במקום לשטח ולהאריך אותו. זוהי טעות נפוצה ומסוכנת משום שתנועה כזו מקצרת את השריר וחוסמת את יכולת התנועה של מפרק הירך.

כיצד נדע להבחין בין השניים ? תנועה נכונה של הידוק הירך לאחור, תיצור תחושה של מלאות ומרחב בירך האחורית, במיוחד תחושה של מרחב של שטח הפנים של החלק האחורי של הירך. כמו כן התנועה הנכונה מייצרת תחושה של עומק במפשעה הפנימית, ניתן להגיד שהעמקה של המפשעה הקדמית תסייע להידוק הירך כך שהשריר ארוך ושטוח ויש מרחב רב לתנועה במפרק הירך.

סופטה פאדאנגוסטהאסא מס' 1 – השטחת שרירי הירך ולא ניפוח שלהם.
תרגול בזוגות  של תנוחת כלב ראש מטה – בן הזוג המתרגל ניכנס לתנוחה, בן הזוג המסייע מניח את החגורה כפולה על הירך העליונה של הרגל המורמת. הוא משחיל את החגורה על אחת מהרגליים שלו (על השוק) ומהדק בעזרתה את הירך לאחור. תנועת הרגל צריכה להדק ירך אולם לא למנוע את תנועת הרגל לפנים. העוזר מותח את כף הרגל של המתרגל לפנים.

המתרגל רוצה לחוש את ההידוק של הירך הקדמית וההתרחבות של הירך האחורית תוך כדי העמקה של המפשעה מטה. עליו לחוש חופש תנועה של מפרק הירך  ולנוע עם הרגל לפנים מתוך העומק של המפשעה הקדמית. יש לשמור כמובן על האורך במותן של הרגל המורמת. לא לאפשר למתיחה של הרגל לפנים לקצר את המותן החיצונית. על מנת לשמור את ההתארכות של המותן ניתן לסובב את עצם הישיבה של הרגל המורמת כלפי הרגל השוכבת. תנועה זו של עצם הישיבה לכיוון פנים הגוף  והשרשה שלה מטה תמנע את קיצור המותן.

על מנת להאריך רגל היטב מעלה ולפנים נאריך את שריר השוק מעלה ואת הקרסול הפנימי אל העקב בעוד הירך מתהדקת לאחור והמפשעה הפנימית יורדת מטה. לתוך מפרק האגן.

זאנו שירשאסנא – הידוק והשטחה של הירך ברגל הישרה.
בדומה לסופטה פאדאנגוסטאסנא גם כאן נחפש את ההשטחה של הירכיים הקדמיות מטה. נטיב לחוש זאת בישיבה בדאנדאסנא ובאופוישטקונאסנא. נחפש בעת הישיבה את הרחבת והשרשת הרגל האחורית מטה יחד עם תנועת העומק של המפשעה הפנימית ומשם נאריך את הגוף כלפי מעלה. נחוש כיצד תנועת ההתארכות של השדרה נובעת מתוך הידוק הירכיים מטה.
עם הכניסה לתנוחה נחפש את תנועת ההתארכות של השוק לפנים ואת העומק של המפשעה הקדמית יחד עם הידוק הירכיים מטה.

 6. תנועת הפיתול של הבטן התחתונה. התנוחה שתמחיש זאת היא מריציהאסנא 3 
זאנו שירשאסנא היא כפיפה לפנים המכילה פיתול של הבטן התחתונה אל הרגל הישרה. בדומה לפרשווטאנאסנא אותה תרגלנו בתחילה גם כאן נדרש פיתול בכדי להביא את תנועת הכפיפה לפנים לקו אחד מעל הירך של הרגל הישרה. למעשה זוהי תנוחה שיש בה חוסר איזון במנח הבסיסי ונדרשת תנועה של פיתול בכדי לאזן את הגוף ולמצוא את מרכז הכובד של התנוחה.
מי אם לא תנוחת הפיתול הקלאסית תאפשר להבין ולהפנים את תנועת הפיתול של הבטן התחתונה.

מריציאסנא 3 - פיתול הבטן התחתונה
מריציהאסנא 3 - שבו על הגבהה מתאימה וכפפו רגל אחת את הרגל הישרה הניחו בפיסוק קטן כלפי חוץ. הרימו את היד הנגדית ומתחו אותה כלפי מעלה, שימו לב כי המתיחה נבעת מתוך השתרשות עצם הישיבה ומאפשרת מתיחה טובה של המותן וכל הצד של הגוף כלפי מעלה, הניחו את היד מעבר לברך והתברג עמוק לתוך בית השחי. תמכו גוף ביד אחורית והתחילו לפתל את  הבטן התחתונה. חושו את המרחב הגדול של הבטן המועצם בשל פיסוק הרגל הצידה. שמרו על הפיתול והצמידו את הרגל לפנים. בכדי להעצים פיתול גלגלו כתף אחורית לאחור, מתחו את הזרוע אל המרפק והשתמשו במתיחה זו כמנוף לפיתול. הדקו את השכמות במיוחד את זו הקדמית ופיתחו את החזה.

זאנו שירשאסנא – פיתול הגוף בתנוחה
התנועה המורכבת ביותר בתנוחה היא תנועת הפיתול של הבטן התחתונה. כבר עם הישיבה בדאנדאסנא וכפיפת הרגל החלו לסובב את הבטן כנגד העוגן של הירך הכפופה. האריכו את היד כלפי מעלה בכדי להאריך את כל צד הגוף. שימו לב כי תנועת ההתארכות מתחילה מעצם הישיבה. עוד הקפידו כי ההתארכות מתרחשת יחד עם תנועת הגלגול של האגן לפנים. החלק האחורי של עצם הישיבה מתרומם מעט ומאפשר את תנועת האגן קדימה, בעוד הירך של הרגל הכפופה מתגלגלת כלפי חוץ לאחור כעוגן.

הניחו את היד על הצד הפנימי של הרגל הישרה ובעזרת השתרשות היד השנייה בצד הגוף החלו בתנועת הפיתול של הבטן עד שתגיע מעל לקו האמצע של הרגל הישרה. לאט מבלי לאבד את הפיתול רדו אל התנוחה והניחו את היד בצד החיצוני של הרגל. שמרו על הפיתול והאריכו גוף לפנים ומטה אל התנוחה הסופית.

זאנו שירשאסנא היא אחת התנוחות המעניינות והמורכבות ביותר מבין הכפיפות לפנים עמדנו על מספר עקרונות תנועה בתנוחה אולם יש נקודות התייחסות נוספות חשובות אליהן לא הגענו.

בינתיים תרגול נעים עד לפעם הבאה שנדון בתנוחה .....


    ©כל הזכויות שמורות לרחל וילוז'ני 2006


\






יום חמישי, 10 בפברואר 2011

הגבולות הטבעיים של הגוף


לכבד את הגבולות הטבעיים של גופנו

מאת: רחל וילוז'ני


הגבולות הטבעיים של הגוף...כמו למדינה גם לגופנו יש גבולות !
אין אנו רוצים לכבוש שטחים חדשים, בשפה של היוגה להגדיל את הטווח התנועה, במלחמה אלא באהבה ובהקשבה.

כמה אנו מודעים לגבולותינו ומכבדים אותם ?

הנוכל לתרגל ללא אמביציה ואגו ?
כמה אנו מאפשרים צמיחה והתפתחות ?

הנוכל לתרגל מבלי לוותר עצמנו ולהיכנע לעצלות ?
 
אנו שואפים להניח את הגוף בתנוחה באופן מדויק ובטווח התנועה הגדול ביותר, האפשרי עבורנו. בשל היותנו בני אנוש, אנו שונים זה מזה במבנה הגוף שלנו, בצורת המפרקים, ובפרופורציה בין האיברים השונים.

נקודות מוצא פיסיות שונות אלו מאפשרות טווח תנועה אנטומי שונה ומכתיבות מנח גוף מעט שונה בתנוחות. לכל גוף הגבולות הטבעיים שלו בהתאם ליכולתו האישית. עלינו לכבד גבולות אלו מתיחה מעבר ליכולת הגוף, סופה בפציעה.

מציאת טווח התנוחה האישי הוא תהליך הדרגתי, הנבנה לאורך זמן השהייה בתנוחה והוותק בתרגול. זהו תהליך דינאמי של שינוי, בו הגבולות מתרחבים בהדרגה - מהחוויה של הגבול הראשון במפגש עם התנוחה, עד לחווית הגבול האחרון עם הפתיחה של הגוף לקראת סיום השהייה בתנוחה, בו הגוף מצוי בטווח התנועה המקסימאלי עבורו.

על מנת להגדיל את טווח התנועה של הגוף, אנו זקוקים לגישה עדינה, הדרגתית ומכבדת. זאת בכדי לאפשר לגוף לחוש מוגן ולבנות אמון אשר יאפשר לשרירים להשתחרר ולהתארך. תנועה מהירה ופתאומית תפעיל מנגנון הגנה אשר יכווץ את השרירים ויצור התנגדות במקום התארכות ופתיחה.

תהליך הפתיחה של הגוף נעשה מתוך דיאלוג חי ודינאמי עם גבולותיו. עם הכניסה לתנוחה אנו חווים את הגבול הראשון, בכדי לעבור מעבר לו אנו זקוקים לרגישות והקשבה. שהייה בטווח התנועה הנינוח וריכך הדרגתי עם הנשימה יאפשר לגוף להיכנע וגבולות להתרחב. לשהייה ולנשימה יש תפקיד מרכזי בפריצת גבולות טווח התנועה של הגוף.

עבודה עם הנשימה - תוך מתן כבוד לגבולות שאנו פוגשים בתרגול - תאפשר לגוף להירגע, להמשיך להתרחב ולהיפתח בתוך התנוחה.

הגבולות הטבעיים אינם מושפעים רק מהבדלים פיסיים אלא גם מהבדלים אישיותיים ורגשיים אשר משפיעים על תהליך הפתיחה של הגוף והרחבה של גבולות הגוף. למצב רוח הרגשי של המתרגל יש ביטוי גופני אשר משפיעה על יכולת התנועה, הגמישות והקשיבות של המתרגל. עבודה נכונה תיקח מרכיב זה בחשבון ותתאים את קצב והאינטנסיביות של התרגול ותשפיע על בחירת התנוחות והשילוב ביניהן.

 
\

תרגול דינמי ושהייה בתנוחה


מה הן האיכויות של תרגול דינמי לעומת האיכויות של שהייה בתנוחה ?
רחל וילוז'ני

התנועה הדינמית דוגלת בזרימה תנועתית בין תנוחה לתנוחה על מנת לחמם את הגוף ולאפשר פתיחה וגמישות מתוך תנועה. התנועתיות משרתת גם את זרימת האנרגיה והנעה שלה בגוף. סנכרון בין התנועה לנשימה מאפשר חיבור בין קצב התנועה לנשימה והזנה הדדית שלהם.

השהייה בתנוחה משרתת את רכיב הכוח – ההחזקה של התנוחה מפעילה את שרירי היציבה ומחזקת אותם.  השהייה משרתת את הרמה הרגשית האנרגטית בכך שמאפשרת השקטה של התודעה וריכוז ממוקד בכל האספקטים הפיסיים והאנרגטיים של התנוחה.  השהייה מזמינה התבוננות עמוקה מתוך פרספקטיבה רחבה ומאפשרת תהליך הדרגתי של פתיחה והתמקמות בתנוחות. השימוש בנשימה משרת את הפתיחה בכך שהתנועה הפנימית רוכבת על גלי הנשימה ורותמת אותם בכדי להעמיק את החיבור לתנוחה.

אפקט אנרגטי של תרגול דינמי יהיה ממריץ, מעורר, מחמם,  יעבוד על גמישות ואלסטיות של הגוף. בעוד תרגול בשהייה יעבוד על התבוננות, העמקה, אינטרוספקציה, יעורר שקט, יציבות, תחושת סנטר, חיבור אינטראקטיבי ותחושת נוכחות יציבה ופתוחה בגוף ובתודעה.

תרגול דינמי יכלול ראיה כללית, רחבה במקרו של נוכחות הגוף בתנוחה ואילו השהייה תעבוד על המיקרו על הכניסה וחיבור לפרטים ולקשר ביניהם בבניית התנוחה השלמה.  

בדרך כלל הדיאלוג בין תנועה דינמית לשהייה בא לידי ביטוי באופן חד ודרמטי בסגנון החימום של הגוף לקראת תרגול ובאופן השימוש בנשימה

חימום 

חימום באמצעות תנועה דינמית   
כאשר הגוף נוקשה והשרירים קצרים ומתוחים מומלצת תנועה דינמית, על מנת לחמם היטב את המפרקים בגוף. מומלץ לתרגל רצפים של תנוחות עם מעברים תנועתיים וזורמים בין התנוחות. ברכת השמש היא דוגמא לרצף תנועתי אשר אומץ בשיטות יוגה רבות כשלב ראשון בתרגול.

חימום באמצעות שהייה בתנוחה 
ניתן לחמם את הגוף באמצעות שהייה ממושכת  בתנוחות. בזמן השהייה בתנוחה הגוף מתרכך, מתארך ומתגמש בהדרגה וניכנע לתנוחות. השהייה מאפשרת עבודה על רכיב הכוח והגמישות יחד, אשר מהווים נקודת מוצא טובה לתרגול.  בנוסף לכך השהייה בתנוחה מאפשרת עבודה פנימית, אשר בונה בהדרגה את הריכוז והמודעות, אשר מהווים הכנה משמעותית של הגוף והתודעה לקראת התרגול. בריאת האווירה ורמת הקשב בתרגול מתרחשת בדקות הראשונות לשיעור. האטת הקצב והפניית הקשב פנימה להתבוננות באופן מודע בחוויה של הגוף והתודעה בתרגול, היא משמעותית בשלב זה, משום שהיא בוראת את סוג הקצב והקשב שיתרחשו בשיעור.

הנשימה

הנשימה בתרגול דינמי תשמש על מנת לחבר בין תנועה לנשימה
הנשימה תוביל את המעברים בין התנוחות. הנשימה תכתיב את הקצב של התנועה, לכן במקרים רבים התפתחו שיטות המבוססות על זרימה דינמית של תנועה לתרגולים בקצב אישי. בהם לא ניתנת הנחייה ברמה קבוצתית, בהן המתרגלים מתרגלים בקצב שלהם. המורה בשיטות אילו מנחה את הסדרה, ומאפשר למתרגלים לחזור עליה בקצב שלהם מס' פעמים. הרבה סגנונות ויניאסה סגלו לעצמן חזרה מרובה על סדרות בקצב הנשימה כחלק מרכזי מהתרגול, כדוגמת ברכת השמש.

הנשימה בתרגול בשהייה בתנוחה משרתת על מנת למקם את מנח הגוף בתנוחה ולאפשר פתיחה שלוהגוף רוכב על גלי הנשימה בכדי לחדור עמוק פנימה ולאפשר פתיחה מבפנים. הנשימה משמשת כמוביל כמו חוט חשמל המוליך אנרגיה ותשומת לב לחלקים השונים של הגוף ומאפשר להם להתארגן כך שתיוצר תנועה מלאה ושלמה אשר תנצל את מקסימום טווח התנועה ביעילות וברכות. אנו נושמים לאורך השדרה בכדי להאריך אותה, נושפים אל הבטן התחתונה כדי לפתל או לרכך אותה וכדומה. 



\

מהי דמות הלוחם שסדרת תנוחות הלוחם מגלמת ?


מהי דמות הלוחם שסדרת תנוחות הלוחם מגלמת ?

על פי הסיפור המסורתי הלקוח מתוך עמוד 44 yoga for children
פירוש השם: ויראבהדרא
"וירא" פירושו לוחם / "בהדרא" פירושו הטוב ביותר

ויראבהדרא היה לוחם אמיץ. הוא היה חמוש בקשת, גרזן, דיסקוס,אלה ו-trident?

ויראבהדרא - Virabhadrasana

"לפני שנים רבות חי חכם ושמו דקשה. אחת מבנותיו של דקשה, סטי, התאהבה באל שיווה. באי רצון, דקשה הסכים לנישואיהם. בהמשך, כשדקשה ערך טקס דתי חשוב, הוא לא הזמין את שיווה. סטי השתתפה בטקס, למרות שלא הייתה מוזמנת.
מדוע לא הזמנת את בעלי, האל שיווה המכובד? שאלה סטי את אביה.
בעלך מטורף, אמר דקשה בלעג, הוא לובש נחשים ומצטבע באפר.

סטי, שלא יכלה לשאת את ההשפלה, מתה. כששמע שיווה על מותה של סטי, כעס מאד. הוא תלש מראשו קווצת שער והכה בה באדמה. מקבוצת שיער זו, נוצר לוחם אמיץ, ויראבהדרא! שיווה מינה את ויראברדהא למפקד צבאו והורה לו להרוס את הטקס של דקשה.

ויראברדהא היה תוקפני וחזק, חמוש בכלי נשק מכושפים. הוא הכניע את האלים אינדרה, ווישנו, אגני, ימה ועוד רבים אחרים. החכם בריגהו, יצר באמצעות כשף לוחמים רבים, אך אף אחד מהם לא יכול היה להתמודד מול זעמו של וראבהדרא. ויראבהדרא כרת את ראשו של דקשה והשליך את הראש לאש המקודשת.

ברהמה, וישנו ומספר אלים נוספים פנו לאל שיווה וביקשו להשיב את דקשה לחיים. האל שיווה התרצה, אך כיוון שראשו של דקשה נשרף באש והפך לאפר, שיווה ביקש את ראשו של שה, קורבן, והצמיד את ראשו של השה לגופו של דקשה. דקשה השלים את מהלך הטקס שהחל בו, בברכתו של שיווה.

בהמשך מסופר על מקרים שונים בהם ויראבהדרא הלוחם האמיץ הגן על אלים וחכמים מפני שדים ומפלצות."

דמות הלוחם כאן היא דמות לוחם הנלחם על הגנת האלים ועל כבודם.

\

דמות הלוחם האגדי גיבור הבהגוד – גיתה אשר עומד באמצע שדה הקרב ושואל למה ?

מתלבט מהו ייעודו האמיתי ? להילחם לצד הצדק או לחמול על ההרג והסבל שיגרם כתוצאה מכך ?

תשובתו של קרישנה התגלמות האלוהות דנה בסוגית אופייה הנצחי של הנשמה, אחריות דרך הגשמת היעוד שלך כאדם, מסירות
לנוכחות הקוסמית החובקת כל והנצחית של האלוהות ועוד...

דמות הלוחם השואל שאלות על משמעות קיומו ותפקידו ביקום קרובה לליבי. היא ממצא את המורכבות והדואליות שבתנוחה – מתיחה של הגוף לשני כיווני תנועה כביכול מנוגדים, מהאגן לעקב הרגל המורמת ומהאגן לקצה האצבעות המתוחות של כפות הידיים. כביכול מנוגדות כי ניגודן הוא המגדיר את התנועה ומשלים אותה. ניגוד המאפשר איזון ויציבות.

קישור לאתר "יוגה של אהבה" - http://www.yogaoflove.org/?p=782

מאמר המתאר באופן חי  וממצא את הדיאלוג הרוחני בין ארזונה לקרישנה בשדה הקרב מאת: דורית לובן

\


צאטוראנגאסנא - תנוחת כוח או תנוחת שיווי משקל ?


צאטוראנגא דאנדאסנא - Chaturanga Dandasana
מאת רחל וילוז'ני

זו אחת הסוגיות המתעוררות לעיתים קרובות סביב תרגול תנוחה זו, בעיקר נשים מתלוננות על חולשה בחגורת הכתפיים המגבילה את היכולת שלהן לתרגל את התנוחה. בכדאי לאזן את אלמנט הכוח המושקע בתנוחה נרצה להשתמש בחלוקה נכונה של המשקל.

שמה של התנוחה (צאטר – ארבע, אנגה – איברים) ארבעת האיברים כבר מרמז על ארבעת נקודות ההשתרשות של הגוף בתנוחה. יש נטייה להעביר את המשקל אל הזרועות עם הכניסה לתנוחה וליצור עומס גדול על הידיים. בכדי לאזן את חלוקת המשקל בתנוחה עלינו להעביר את המשקל לעקבים. בדומה לתנוחת הכלב עם הראש מטה, אנו מעוניינים להשתמש בדחיפה של הידיים את הרצפה בכדי להאריך את הגוף לאחור ולהעביר משקל אל הרגליים.

מה שמסייע להעביר את משקל הגוף אל העקבים הוא התארכות הגב של הגוף לאחור לכיוון העקבים. כל האיברים בגוף האחורי, הרגליים, שרירי הישבן , שרירי הגב המאסיביים הטרפזים, השכמות, הזרועות והכתפיים, מתארכים לאחור כגוף אחד.  בכדי לאפשר הבנה והפנמה של תנועה זו מומלץ לתרגל כשכפות הרגליים צמודות אל הקיר. דחיפת כפות הרגליים לקיר היא למעשה טאדאסנא הפוכה, בה  אנו דורכים על הקיר במקום על האדמה. התרגול במנח זה ממחיש את הדחיפה של הגוף לאחור ומדגיש את שיווי המשקל בין ארבע נקודות האחיזה באדמה.

אווירודינמיות היא אלמנט נוסף המשפיע על הארכת הגוף לאחור. התנועה האווירודינמית של הגוף מתבטאת בגוף צר וארוך. כפות הידיים ממוקמות  מתחת לכתפיים בקו  החזה. הזרועות מתארכות לאחור בשני צידי הגוף כשהן צמודות אליו. הנטייה להרחקת המרפקים מהגוף מייצרת תנועה שרירית מאסיבית, המנפחת את השרירי הזרועות וגורמת להפעלת כוח במקום התארכות אווירודינמי ורכה לאחור.  מיקום הידיים מתחת לכתפיים והארכת הזרועות לאחור, מגלגלת יחד עימה את הכתפיים לאחור, הרחק מהאוזניים ובכך מצרפת אותן למנח האווירודינמי של הגוף.

אחת הטעויות הקלאסיות החוזרות על עצמן בתנוחה היא דחיפת הישבנים מעלה, במנח זה כשהישבן בולט כלפי מעלה מופר האיזון האווירודינמי של הגוף ורוב העומס מונח על שרירי הידיים. בכדי להאריך את הישבנים והאגן לקו אחד עם העקבים יש להאריך את הזנב מטה אל העקבים ולהדק פנימה לתוך האגן לכיוון האדמה. ניתן להשתמש בקובייה המונחת מתחת לאגן בקו המפשעות הקדמיות. יש לשמור על הידוק הזנב מטה אל הקובייה.

כמו בתרגול כל תנוחות היוגה לאיזון בן חלקי הגוף יש תפקיד משמעותי. לפיכך, בזמן הכניסה לתנוחה מתנוחת הכלב, יש להקפיד להוריד את הגוף כמקשה אחת מטה. נטייה להוביל אגן לפני החזה תוביל למעין כפיפה לאחור אשר ממנה הדרך לכיפוף המרפקים קשה ומתישה. בדומה הורדת הכתפיים והזרועות מטה לפני האגן תשאיר את הישבן בולט מעלה מחוץ לקו האורך של הגוף בתנוחה.

אנו טועים לחשוב שתנועה אווירודינמית של הגוף היא הצרה שלו אולם אין כך פני הדברים בפרשנות היוגית של התנוחה. הגוף יוצר תנועה של התארכות ארוכה והרמונית של הגוף אולם בתוך המסגרת הזו נוצרת פריסה והרחבה של הגוף מבפנים. בעיקר הירכיים והשוקיים האחוריים מתרחבים ונפרסים מהמרכז לצדדים. תנועת ההידוק של הירכיים העליונות בחזית הגוף מתרגמת לתנועה של הרחבה ברגל האחורית, השריר הירך שטוח ולא נפוח.בדומה גם בישבנים, שרירי הישבן מתארכים לאחור ברכות ולא מתכווצים אל המרכז ויוצרים מתח ונפח בשריר. בדומה גם חגורת הכתפיים מתרחבת עם הארכת עצמות הבריח לצידי הגוף ופתיחת החזה.

האלמנט הנשכח ביותר בתנוחה היא פתיחת החזה אולם יש לו תפקיד מכריע באיכות ובהרמוניה של התנוחה. כשם שהצד האחורי של הגוף מתארך לאחור כך הגוף הקדמי מבסיסו בעצם הפיוביס מתארך לפנים. השדרה מתארכת לפנים ובשיא ההתארכות עצם החזה נעה לפנים עם פתיחת החזה והסנטר מתארך לפנים כשהמבט פונה לפנים ומעט מעלה.

פתיחת החזה כמו בטאדאסנא מורכבת מגלגול הכתף לאחור, התארכות השכמות לכיוון העקבים כשחלקן התחתון מתקרב ועצם החזה נשלפת יחד עם כל השדרה לפנים ומעלה לכיוון הקודקוד. מאחר והחזה פונה אל האדמה בתנוחה, יש נטייה להתעלם ולא לממש את הפתיחה שלו ובכך להפסיד את הפוטנציאל הגלום בתנועה זו לריכוך ולקלות של התנוחה. ניתן להניח קובייה מתחת לעצם החזה ולהמחיש באמצעותה את הידוק והתארכות השכמות בגב במגע עם הקובייה ואת התארכות עצם החזה לפנים כגדה. בנוסף קובייה מתחת לאגן תנטרל את שיווי המשקל ותרכך את המאמץ המושקע בתנוחה ותאפשר להתמקד בפתיחה של החזה.
 
לאיזה קבוצות תנוחות ניתן לשייך תנוחה זו לתנוחות הכוח או אולי לכפיפות לאחור ?

כולנו מכירים תנוחה זו מתוך תרגול ברכת השמש, שם היא משמשת תנוחת מעבר מכפיפות לפנים (כלב ראש מטה) לכפיפות לאחור (כלב ראש מעלה). בחלוקת התנוחות הקלאסית היא משויכת לקבוצת המיני כפיפות לאחור, כתנוחה מאזנת. פתיחת החזה והאגן האופייניות לכפיפות לאחור מגולמות בה באופן מעודן, כבטאדאסנא.

אין ספק שעל אף שימוש נכון בחלוקת משקל בין אברי הגוף אלמנט הכוח הוא רכיב דומיננטי התנוחה. למעשה אלמנט הכוח בשילוב עם שיווי משקל הם הרכיבים הדומיננטים בתנוחה ולכן שיוכה לתנוחות הכוח והאיזון על כפות הידיים (הבקאסות) מתאימה אף היא.

לסיום טיפ לתרגול: תבלו את אלמנט הכוח שהתנוחה דורשת ברכות ובשיווי משקל ותמצאו בה את הקלות והאיזון המובטחים.


    ©כל הזכויות שמורות לרחל וילוז'ני 2006


\



קול השתיקה


קול השתיקה – תובנות מסמינר יוגה 2010
מאת: רחל וילוז'ני

שוב יצאנו אל המרחבים הירוקים של הרי הכרמל, בבית אורן למסע פנימה.
מסע שהיעד שלו הם הנופים הצבעוניים של מבוכי התודעה. עטפנו עצמו בשתיקה כמו שמיכה, חמימה ומנחמת, המציפה מעלה את הקול הפנימי. תמיד מדהים אותי כמה הקולות הפנימיים רוחשים וגועשים וצועקים עצמם בתוך השתיקה.

לא רק חידוד החושים המתרחש בתהליך מעצים את הקול הפנימי אלא דווקא המרחב שמאפשרת השתיקה. החופש מאינטראקציה חיצונית משאיר אותנו כמעט עירומים לנוכח עצמנו. והקולות הפנימיים מחפים על השקט החיצוני ומכריזים על קיומם.

רק לאט במהלך הימים הקול הפנימי נרגע ונכנע לדממה והשקט הרוחש במוסיקת העולם ומניח לנו לנוח בתוכו כבעריסה.כמו עוגן כיוונו את תשומת הלב אל הנשימה שתחזיר אותנו שוב ושוב מחדש הביתה אל הגוף הזה, ברגע הזה, יושב ונושם. הביתה אל הבית הסימבולי שאין לו קירות וכתלים רק לב פועם ותודעה מתבוננת. הבית הזה שאם נסכים להכיר בו, לא יעזוב אותנו לעולם, כל עוד אנחנו בעולם ואולי גם מעבר.  בית יציב ותומך שנוכל למלא אותו באין ספור רגעים.

דרך מסלולי הגוף חצבנו סנטימטר נוסף של נוכחות מלאה בגוף, ברגע. עצרנו לבחון את המובן מאליו, מי אנחנו ? גדולים או קטנים ? וכמו את עליסה, כמה הביכה השאלה ובלבלה את תפיסת המציאות שלנו. כמה מטלטלת הייתה הסוגיה איזה צד של הפטרייה יקטין ואיזה יגדיל ? ואולי פיתרון החיבוק של עליזה אשר עטף את הפטרייה וחפן חופן בכל יד הוא התשובה המזהירה מכולן. פילוסופית הלב האוהב המחבק את העולם ובחיבוקו נותן מקום שווה נפש לכל תחושה מגדילה ומקטינה ככול שתהיה.

עצמנו עיניים, הבטנו פנימה אל נהר אין סופי של מחשבות, ותחושות וצלילים אל המציאות הזו בעלת הטבע המשתנה תדיר, שלא ניתן לעצור. וכמו פו הדוב עמדנו על הגשר משתהים על התובנה הבלתי נתפסת ..שהנהר הזה האחד, הוא בעל אלף זרמים ופרצופים, המשתנים מרגע לרגע.

ישבנו והיונים עפות מעלינו נכנסות ויוצאות דרך החלון הגדול באולם, בחירות מקסימה. החירות לבדוק, החירות לפעמים גם לעוף לתוך קירות ולאבד את הדרך.. החירות להגדיר את המציאות ואת החופש הפנימי שלך. ראינו גם את החמלה בתפיסה הבודהיסטית, שהתגלמה ברכות אינסופית בזוג ידיים שאחז יונה אבודה בדרכה ושחרר אותה אל העולם בחוץ, אל עולם שהגבולות היחידים בו, אלו הגבולות שאנו מציבים לעצמנו.

ובתוך השתיקה היו גם מילים שחדרו אל הלב....גם תנוחות שפתחו מרחב בחזה ללב לפעום בו...גם נופים שיופיים ריגש והרטיט את הלב....והלב הלך ורחב... הלך ורחב עד שנדמה היה שהוא עולה על גדותיו מאהבה.

אהבה כסוג של חופש ...אהבה לא רק כרגש המפעם בלב....אלא אהבה כערך המקדש את החופש. החופש להיות עצמך.. החופש לאפשר לאהובינו להיות חופשיים לצידנו להיות עצמם.

ואולי המשפט המרגש ביותר היה, המשפט שחזרזיר הפחדן, חברו של פו הדוב, נהג לומר לעצמו בשעה של פחד גדול. המשפט האומר, שאנחנו יכולים להיות גדולים מעצמנו, גדולים ממה שנדמה לנו שאנו יכולים להיות....אמן !

\