קטע מתוך חוברת "יוגה במילים פשוטות"
מאת: רחל וילוז'ני
הקדמה
היוגה היא מעל לכל חוויה, לכן הבנת התרגול דרך מילים בלבד היא בלתי אפשרית. כל התהליכים הפנימיים המתרחשים בתרגול נובעים מתוך ההתנסות הגופנית. המשימה שלקחתי על עצמי לתאר את התהליכים האלו היא קשה משום שההבנה של תהליכים אלו אפשרית רק מתוך התרגול המעשי, בדיוק כפי שלימודי תיאוריה בנהיגה אינה מלמדת אותנו על החוויה האמיתית של הנהיגה. ההבנה של תרגול היוגה היא דרך הגוף, התנועה והנשימה, ככול שהתרגול מעמיק יותר נפתח מרחב נוסף בגוף ובתודעה שלנו ויכולת ההבנה שלנו את התרגול גדלה.
מגוון הנושאים והרעיונות שאני מביאה לפניכם, היא ניסיון לתרגם את החוויה של התרגול למילים, רשימה זו מבוססת על הידע שרכשתי ממורי ומתלמידי ובעיקר מתוך החוויות שלי על מזרון היוגה, באימונים אישיים, בשיעורים ובסדנאות. המילים שבחרתי לתאר את התהליכים הן שלי, אתם מוזמנים לבחור את שפת היוגה שלכם שבה תדברו ותחושו את התרגול.
זכרו, ביוגה כל אחד מאיתנו הוא אומן, מזרון היוגה הוא הבמה שלנו, יצירת האומנות היא גופנו והקהל שאנו מופיעים לפניו הוא אנחנו.
נקודות מפתח להתבוננות בעת התרגול
לכל דלת מפתח משלה, על מנת לפתוח אותה אנו זקוקים למפתח הנכון. בדומה לכך לכל תנוחה, המפתח התנועתי שלה, המסייע לנו למקם את הגוף ולפתוח אותו בתוך התנוחה.
תנוחות היוגה מכילות מגוון של מרכיבים החל מהמימד הפיסי, האנרגטי, הרגשי, המנטאלי ועד לרוחני, בכדי להבין ולחוות את תנוחות היוגה במלואן אנו זקוקים לנקודות התייחסות שימקדו אותנו בתרגול התנוחות. נקודות התייחסות אלו הן המפתחות שלנו לתנוחות היוגה.
הבאתי לפניכם רשימה של נקודות התייחסות – לשם התבוננות ויישום בתרגול תנוחות היוגה.
ריכוז ומודעות
השקטת התודעה: סוטרה מס' 1.2 מתוך סוטרות היוגה של פטנג'לי, "יוגה ציטה וריטי נירודהה", מתארת מצב של יוגה כהשקטה של תנועת המחשבה. על מנת לחקור את הטבע הנודד של התודעה אנו זקוקים ליציבות וריכוז.
לתודעה שלנו יש נטייה לקפוץ מנושא לנושא, כמו קוף הקופץ מענף לענף בין ענפי העץ. תשומת הלב שלנו נודדת ונסחפת אחר כל דבר שעולה בתודעה, מחשבות על מה שהיה אתמול, על התוכניות למחר ועוד, כך מחשבה מובילה מחשבה עד שאנו מתרחקים מאד מנושא ההתבוננות שלנו בתנוחה.
בתרגול היוגה אנו שואפים להרגיע את התודעה, לעצור את הנדידה של המחשבות ולאפשר אתנחתא של שקט ומנוחה לתודעה. יש להדגיש כי אנו שואפים להתבונן בתודעה כפי שהיא ברגע נתון, אין הכוונה לביטוי או דיכוי של תנודות המחשבה בתודעה. תהליך ההשקטה מתרחש באופן טבעי עם מיקוד התודעה, כפי שמים שוקטים בהדרגה כאשר האבן שהושלכה אליהם שוקעת.
הריכוז הוא היכולת למקד את כל תשומת הלב ברגע נתון בנושא אחד, בלי להיסחף אחר מחשבות טורדניות שצצות להם בשצף קצף בראש. נושא ההתבוננות למיקוד תשומת הלב בתרגול, יכול להיות הגוף, התנועה, הנשימה והתודעה.
המודעות היא היכולת להשתמש בכל החושים - על מנת לפתוח את התודעה ולהתבונן בתחושות המתחוללות בנו בעת תרגול התנוחה, לחוש את בהונות הרגל המתארכת, להרגיש את השריר נמתח לאט, להרגיש תחושות נעימות של מתיחה ופתיחה או לחילופין אי נוחות ואף כאב. הכוונה בתרגול כשאנו משתמשים במונח מודעות, היא להיפתח לכל מכלול התחושות המתרחשות בגוף ברגע התרגול, ללא כל שיפוט.
ההתבוננות בתודעה, כעד נוכח ומודע הנמנע מלהגיב ולשפוט מאפשרת חינוך מחדש של התודעה לשהות כאן ועכשיו ברגע ההווה. פעמים רבות התגובה שלנו מונעת מתוך אימפולסיביות, מתוך מה שמכונה בסלנג "הטייס האוטומטי". אנו מגיבים עוד לפני שלקחנו זמן להתבונן ולבחור את תגובתנו באופן מודע ואחראי. באמצעות הנחת תשומת הלב שלנו ברגע הווה, אנו שואפים לדחות תגובה אימפולסיבית, אוטומטית על מנת לאפשר תגובה ממקום גבוהה יותר בתודעה, מתוך מודעות, הכרה ושליטה.
כשאנו מבצעים את התנועה - אנחנו חיים את הרגע במלואו ללא התייחסות לעבר או לעתיד. בזמן ההתארכות בתנוחה קיימת נוכחת מלאה בתנועת ההתארכות ולא בתנועה הקודמת לה או בזו הבאה. זהו תהליך היטהרות המטהר את החוויה של הרגע מכל הדעות הקדומות, מפחדים, מעכבות ומשיפוטיות. הנוכחות הממוקדת בגוף ברגע התרגול, מאפשרת את ביצוע התנועה בצורה רעננה, סקרנית ותמימה כתינוק שזה עתה נולד.
מודעות וריכוז הינם כלי העבודה המרכזיים שלנו בתרגול.
בין שני הפרמטרים האלו מתקיימת מערכת יחסים הדדית - הם נובעים זה מזה ומגבירים זה את זה.
\
רשומות
