מה חדש ?

אתר האינטרנט החדש שלי

יום שבת, 18 ביולי 2009


יום שישי, 17 ביולי 2009

ציטוטים מעוררי השראה

ציטוטים מעוררי השראה - מכתבים עתיקים וספרים רוחניים




"היוגי כובש את גופו על-ידי תרגול האסאנות והופך אותו לכלי רכב מתאים לרוח.
הוא יודע שכלי רכב זה נחוץ לרוח.
נשמה ללא גוף דומה ציפור ללא היכולת לעוף" 


"היוגי אינו מביט השמיימה כדי למצוא את אלוהים מכיוון שהוא יודע שאלוהים נמצא בתוכו,
בהיותו האנטאראטמה (העצמי הפנימי) , הוא חש את ממלכת אלוהים מבפנים ומבחוץ ולדעתו השמיים שוכנים בתוכו."

לקוח מתוך "עץ היוגה" של ב.ק.ס איינגאר



\



"כאשר נחה עליך הרוח...
כוחות רדומים, יכולות וכישרונות מתעוררים לחיים,
ואתה מגלה שאתה אדם גדול בהרבה
מכפי שחלמת שתהיה אי-פעם".
פטנזלי

לקוח מתוך ציטוט בספר "השראה"
מאת ד"ר וויין וו. דייר


\



"שלושים חישורים חוברים לטבור הגלגל
בהתאמת האין שבו - כוחו של הגלגל.
לוש חומר כדי לעשות ממנו כלי
בהתאמת האין שבו - כוחו של הכלי.
קרע דלת וחלון כדי לעשות חדר
בהתאמת האין שבו - כוחו של החדר.
לכן:
ביש של הדברים - עוקצם
באין - כוחם."

"ספר הדרך והסגולה" לאו דזה


\


יום חמישי, 16 ביולי 2009

על המורה ב.ק.ס איינגאר ועל שיטת התרגול



ב.ק.ס.איינגאר - מייסד שיטת "איינגאר יוגה"

איינגאר היום בן 90 חי בעיר פונה שבהודו. איינגאר נשלח אל מורו ט. קרישנה מאצ'ריה בשל מחלה ושם ניטעו הזרעים הראשונים, למה שהתפתח במהלך השנים, לזרם הקרוי איינגאר יוגה. איינגאר החל ללמד יוגה בהיותו בן 18 בשנת 1936.


במרכז היוגה שהקים בפונה מלמדים היום, ביתו הבכירה גיטה איינגאר ובנו פראשנט, הממשיכים ללמד במסורת היוגה אותה הנחיל. אחד ההישגים המרשימים של איינגאר היא היכולת לגשר בן המזרח למערב ולהביא את היוגה אל המערב בשפה שהוא יכול להבין. היום יש מרכזי יוגה רבים בעולם המלמדים יוגה על פי שיטתו. איינגאר ראה בדרך היוגה, פילוסופיה, מדע, אומנות ותראפיה. השתקפות של אמונתו זו ניכרת בתרגול אישי מעורר השראה ובשיטת ההוראה שהנחיל לתלמידיו. הייחוד בתרגול בשיטתו יתאר את גדולתו ותרומתו של האיש בהבנת דרך היוגה.


הייחוד בתרגול בשיטת איינגאר יוגה


שיכלול הדיוק והטכניקה של השימוש בגוף - אחת התרומות של איינגאר האיש לתרגול התנוחות היא שיכלול הטכניקה של השימוש בגוף בתנוחות היוגה. תודות לחקירה מעמיקה ותרגול אישי יוצא דופן מציע איינגאר מפה מפורטת המתארת באופן מדויק להפליא את אופן הנחת הגוף בתנוחות. הוא צייר מפה ברורה המתארת את הייחוד של כל תנוחה ואת הקשרים המיוחדים בין התנוחות, תאר אופני תרגול והוראה מגוונים, המותאמים לאוכלוסיה מכל הסוגים. זאת הנחיל לתלמידיו, בכתב בספריו ובדוגמא אישית, דרך ההוראה שלו.


מבנה השיעורים - השיעורים מועברים בקצב דינאמי, תוך גיוון רב במבנה ובתכנים. כל שיעור בנוי ממארג שונה של תנוחות, המשתלבות זו לאחר זו ויוצרות רצף תרגול המכין את הגוף לתרגול מתקדם יותר. כל "מנגינה" כזו יוצרת "רקוד" מיוחד משלה, המאפשר חוויה מלאה של התנוחות במישור הפיסי,רגשי ואנרגטי.


בשיטת איינגאר יש סדר להוראת התנוחות וחלוקה לרמות שונות של תרגול. החשיפה לתנוחות השונות מתבצעת תוך גיוון ומשחק ביניהן, על מנת לאפשר נקודות מבט חדשות ורעננות על התנוחות. הגיוון ורצף התרגול מחממים את הגוף כך שהתובנות שנרכשו במהלך התרגול יעברו מתנוחה לתנוחה ויופנמו בגוף כך שיוכל לשפר את הביצוע וההבנה שלהן.


תרגול של פרניימה תרגילי נשימה מתרגלים, בשיטה זו, רק לאחר מספר שנות וותק בתרגול וזאת משום האמונה שכדי ליצור מרחב פנימי בגוף, דרכו תעבור ה"פרנה" (הנשימה), יש להגיע לשליטה מלאה בו. יש להכין את הגוף לקראת תרגילי הנשימה בכדי שתתאפשר החזקה יציבה וזקופה של עמוד השדרה ופתיחה של בית החזה כך שיוכל להוות כלי כיבול ראוי לנשימה. תרגילי הנשימה הם בעלי אפקט אנרגטי ורגשי חזק ביותר ויש להגיע לבשלות ובגרות בתרגול לפני שנחשפים אליהם.


שימוש באביזרים - המיוחד בתרגול בשיטת איינגאר הוא השימוש באביזרים, מכשירי עזר כגון : קוביות מעץ, חגורות, כריות, כיסאות וקירות. לפניכם מספר דרכים מרכזיות לשימוש באביזרים


שימוש באביזרים כתמיכה - תמיכה למתרגלים מתחילים אשר מוגבלים בתנועתם. לדוגמא : קובייה כהגבהה לידיים בתנוחות עמידה המאפשרת למתרגל תמיכה בגובה הנחוץ לו למען יוכל להגיע למקסימום מתיחה ללא עומס יתר.


שימוש באביזרים להגדלת טווח התנועה בתנוחה - במקרה של תלמידים מתקדמים ניתן להשתמש באביזרים בכדי להביא לפתיחה מלאה של הגוף ולהרחיב את טווח התנועה בתנוחה בכך לממש את הפוטנציאל התנועתי של המתרגל. לדוגמא: הנחת קובייה מתחת לכפות הרגליים בבאדקונאסנא כך שתידרש גמישות גדולה יותר בכדי להגיע לרצפה.


הוראה מתודית של התנוחות - שימוש נוסף נעשה מסיבות דידקטיות, בכדי ללמוד כיצד להניח את הגוף בתנוחה. לדוגמא בטאדאסנא (תנוחת ההר) העבודה עם קובייה בין הירכיים תעזור למתרגל להרגיש את הירך הפנימית וללמוד כיצד להניע אותה מבלי לאבד את ההידוק של הזנב. היא תמחיש את הדיאלוג בין הסיבוב של הירך ובין הכנסת הזנב לגוף כך שייצר אורך בעמוד השדרה. הקובייה במקרה זה היא מכשיר עבודה בכדי ללמוד את הטכניקה והדיוק בתרגול התנוחות.


תנוחות פאסיביות – בתנוחות אלו נעשה שימוש באביזרים לאפשר לגוף לחוות את התנוחה באופן מלא לאורך זמן ממושך. תנוחות פסיביות קלאסיות מאפשרות לגוף להיות במקום נתמך ונינוח המאפשר פתיחה פיסית ואנרגטית של הגוף בתנוחה. התנוחות הפאסיביות הקלאסיות הן תנוחות הפותחות את חלל החזה עם תמיכה של בולסטר או קובייה.


תנוחות אלו מאפשרות עבודה פאסיבית השמה דגש על הרפייה של הגוף מטה אל האדמה עם כוח הכבידה. במשך זמן השהייה בתנוחה הגוף מרפה וניפתח בתנוחה ומאפשר פתיחה מלאה של הגוף ללא מאמץ. זמן השהייה הממושך (בין 5-10 דקות ) וההרפיה הפיסית והמנטלית יחד עם פתיחה של חלל החזה והאגן, מאפשרות שיקום אנרגטי של כוח החיים, לכן תנוחות אלו נקראות גם תנוחות משקמות והם מתאימות במיוחד לשיקום אנרגטי רגשי לאחר טראומות ופציעות במצבי מתח ולחץ ובמצבים מיוחדים כמו מחזור הריון וכדומה..


עבודה בזוגות - בצד השימוש במכשירי עזר הנחיל איינגאר לתלמידיו מגוון רחב של אפשרויות לתרגול בשיתוף עם בן זוג. התרגול עם בן זוג מאפשר, שיכלול של היכולת הגופנית, הגדלת טווח התנועה בתנוחה, הבנה של מרכיבי התנועה בתנוחה והקטנת המאמץ בזמן השהייה בה.


בתרגול בזוגות אנו משתמשים בבן הזוג כדי לחוות וללמוד את התנוחה. המגע מעורר את הגוף, מגביר את המודעות, מרכך ומרגיע התנגדויות, ממריץ את הנשימה ומעודד הבנה של התנוחות. המגע מסייע להבנה והפנמה של הקו המדויק של החזקת הגוף בתנוחה, במקום שההתבוננות במורה בלבד אינה מספיקה. העבודה בזוגות גם יוצרת קשר ואינטימיות בין המתרגלים, מציעה אתנחתה מרצף השיעור ומאפשרת תיקונים אישיים למתרגלים. העמידה בשני צידי המתרס כמורה וכתלמיד, כמטפל ומטופל, מאפשרת העמקה בתנוחות גם במישור החוויתי וגם במישור המתודי.



יום רביעי, 15 ביולי 2009

כיצד להתמודד עם בעיות שינה בעזרת תרגול יוגה




מאת:רחל וילוז'ני

מבלי להיכנס לדיון רפואי, פסיכולוגי או פילוסופי, אנו יוצאים מהגדרה מילונית פשוטה - שינה היא הרפיה עמוקה של הגוף והנפש. במהלך השינה אנו משקמים את עצמנו באמצעות החלומות. החלומות חושפים את הרבדים הלא מודעים בתודעה ומאפשרים עיבוד שלהם. העיבוד החלומי של רשמי המציאות, משחרר מתחים ומאפשר, רגיעה פיזית ומנטאלית.

ההתמודדות שמציעה היוגה לבעיות שינה היא הוליסטית. אורח חיים בריא ומאוזן בשילוב עם תרגול של תנוחות ותרגילי נשימה יאפשר שקט בגוף ובתודעה. האפקט האנרגטי המרגיע של תרגול היוגה יאפשר לגוף - נפש, להחליק אל שנת לילה עמוקה ללא הפרעה.

קשיים בשינה הם לעיתים בעלי גוון רגשי לכן ההתמודדות עימם היא מורכבת. על המורה להיות רגיש למצבו של המטופל ויצירתי בתרגול שהוא מציע לו.

צורך בשקט והכלה
לפעמים מה שזקוק לו המטופל על מנת להירגע הוא אווירה שקטה ומכילה המאפשרת מנוחה עמוקה, תוך שמירה על ריכוז ומיקוד של התודעה.

צורך בפריקת מתח והוצאת עודף באנרגיה
לעיתים המטופל עלול להזדקק דווקא לפעילות גופנית אקטיבית, המעייפת את הגוף ומכניעה את התודעה ומאפשרת לה להתמסר מאוחר יותר למצב של הרפיה ושינה.

צורך בשבירת דפוסים והרגלים כגון: שליטה, מחשבות טורדניות חוזרות וכדומה
לפעמים מה שהמטופל זקוק לו הוא תרגול מדיטציה. העיקרון המרכזי המנחה את התרגול הוא העלאת הריכוז והמודעות של המתרגל. מיקוד של תשומת הלב באופן מודע לאורך התרגול, בנשימה, בתנועה ובמנח הגוף בתנוחות השונות. התבוננות מודעת, ללא שליטה ואחיזה, בתנועה הספונטאנית של הנשימה בגוף תאפשר בסופו של דבר לאבד שליטה ולהתמסר לשינה.

אם כן, בכדי לישון אנו זקוקים לרגיעה מנטאלית שתאפשר לתודעה להיפרד מהערות ולהחליק למצב של שינה. הגישה היוגית מתייחסת לכל האספקטים השונים של התרגול, לאווירה, לקצב, לטון הדיבור, למגע, למשך השהייה בתנוחות, לבחירה של התנוחות, לסדר שלהן במהלך השיעור וכדומה..

להלן רשימה של מספר עקרונות מנחים :
ריכוז - מיקוד תשומת הלב, ברגע נתון, בנושא אחד. נושא ההתבוננות למיקוד תשומת הלב בתרגול, יכול להיות הגוף, התנועה, הנשימה והתודעה.

מודעותשימוש בכל החושים על מנת לפתוח את התודעה להתבוננות בתחושות המתחוללות בנו בעת תרגול התנוחה. הכוונה בתרגול כשאנו משתמשים במונח מודעות, היא להיפתח לכל מכלול התחושות המתרחשות בגוף ברגע התרגול.

עבודה עם הנשימה – לנשימה אין תפקיד רק בפתיחה הפיסית של הגוף, אלא גם באחריות על האפקט הרגשי והאנרגטי של הגוף. דגש מיוחד על הנשיפה בזמן התרגול משום האפקט האנרגטי המיוחד שמייצרת הנשיפה. לנשיפה נלוות תחושות של התכנסות פנימה, רגיעה וכניעה. כניעה לכוח הכבידה עם ההשתרשות של הגוף כלפי מטה וכן כניעה במובן של אי עשייה - הרפיה, השקטה של החושים. אנו נשתמש בנשיפות ארוכות ומלאות כדי לרכך את ההתנגדויות של הגוף, להשקיט את התודעה ולהגיע לרגיעה מנטאלית ופיסית.

שהייה ממושכת בתנוחות – ככול שנשהה למשך זמן ממושך יותר בתנוחות כך נוכל לנשום לחלקי הגוף השונים ולהדריך בהדרגה את הפתיחה של הגוף בתנוחה. השהייה מאפשרת תחושה של יציבות ושקט כמו סלע במים שהמים זורמים על פניו מבלי להזיז אותו ממקומו. , עצירה תאפשר להאט את קצב המחשבות, להיכנס פנימה ולהירגע.

קצב שיעור – אחיד, איטי והרמוני, מוטב להמעיט במעברים בין התנוחות ולהדריך את השינוי מתנוחה לתנוחה ברכות ובזרימה.

טון דיבור – מומלץ שטון הדיבור יהיה רך ומתנגן, שימוש במילים מרגיעות וברורות, החוזרות על עצמן. תנו לטון הדיבור להלום את התנועה בגוף. השתמשו בדימויים על מנת ליצור אווירה מרגיעה.

מגע – ניתן להשתמש במגע. להניח יד חמה רכה ומכילה יכול לסייע לפעמים יותר מאלף מילים. כוונו את המתרגל לנשום איתכם אל נקודות המגע, למלא את כף היד ב"פרנה" – נשימת החיים ולחוש את קצב הנשימה. מגע יכול להכניע התנגדויות להבריח פחדים ולשחרר מתחים. שימו לב לגעת באופן מלא אם כל חלקי כף היד ולא באופן חלקי, הקפידו שיהיה לכם נוח על מנת שתעבירו העלאה נינוחות.

עבודה עם אביזרים – השימוש באביזרים יכול להקל ולרכך את התרגול. שימוש בתמיכה לראש, בכיסוי עיניים וכדומה... עשוי לשנות לחלוטין את החוויה בתרגול, להפחית מאמץ ולהעצים את החוויה של האפקט האנרגטי של התנוחה.

מבחר והרכב התנוחות בשיעור - התנוחות המתאימות לעבודה עם בעיות שינה הם : חלק מתוך קבוצת תנוחות העמידה - בעיקר אלו שהכיוון התנועתי שלהן הוא כפיפות לפנים. פיתולים, כפיפות לפנים, עמידת כתפיים, מחרשה, ויפריטה קארני, תנוחות פאסיביות. (כפיפות לאחור אקטיביות אינם מתאימות לעבודה עם בעיות שינה) הרכב התנוחות בשיעור יצור רצף תרגול זורם עם מעברים רכים והדרגתיים, מתנוחות אקטיביות לתנוחות פאסיביות, בהתאם להוראות בסיסיות בהרכבת שיעורי יוגה.

הרפיה עמוקה ומדיטציה - מומלץ לסיים שיעור בהרפיה ארוכה של עשר דקות לפחות ולאחריה בישיבה שקטה במדיטציה.

שינה מתוקה.......

    ©כל הזכויות שמורות לרחל וילוז'ני 2006




יום שלישי, 14 ביולי 2009

אומנות היוגה - על החיבור המופלא בין תנועה ונשימה


מאמר מאת רחל וילוז'ני ורונית אייזנברג

"אינך יכול ללמד אף אחד, איזה דבר שהוא, אלא רק ללמד אותו למצוא אותו בתוכו". גליליאו גליליי

פירוש המילה יוגה היא איחוד, שילוב או חיבור, ואכן שמה של השיטה מעיד על כוונתה: היוגה שואפת לאחד בין החלקים השונים המרכיבים את הווייתו של האדם: גוף, נפש, הכרה ונשמה. היוגים הקדמוניים פיתחו שיטה ייחודית המבוססת על חקירה פנימית: המורה מוביל את התלמיד בדרך היוגה, שלב אחר שלב, לעבר מציאת חווית "האחדות" בתוכו, כפי שנאמר בדבריו של גלילאו גליליי.

תהליך הלימוד ביוגה הוא אומנות מופלאה, יוגה היא אומנות המזככת את גופו ונפשו של האדם על-ידי יצירת אינטגרציה בין החלקים השונים המרכיבים את הווייתו והפעלתן בסנכרון מושלם. בהדרגה, חייו של מתרגל היוגה הופכים לבריאים, מאושרים ומאוזנים יותר ויותר....

הנושא המרכזי ביותר בתרגול הוא החיבור שבין התנועה והנשימה, המסמל את החיבור בין הגוף והנפש. כאשר ניכנס לשיעור יוגה טיפוסי נראה לפנינו קבוצה של תלמידים המתרגלים "תנוחות" מסוימות, תנוחות אלו נקראות "אסאנות". ביוגה ישנם אלפי תנוחות, אימון רציף של אסאנות ישפיע על כל מערכות הגוף: מערכת השלד, מערכת העצבים, המערכת החיסונית ומערכת הבלוטות, איבריים פנימיים, שרירים, רצועות וגידים ועוד..

בעת השהייה באסאנה אנו מתרכזים בנשימה- בשאיפה ובנשיפה. כלומר, האסאנה היא האספקט הגופני של התרגול ואילו הנשימה מהווה את החיבור בין הגוף הפיסי לנפש וההכרה. באופן זה נוצר חיבור מופלא בין גוף לנפש בזמן התרגול.

הנשימה היא הנשמה של התנוחות. היא תמיד נוכחת, זורמת דרכנו, מחברת אותנו אל היקום. היא חיה, משתנה בתדירות - לעיתים ארוכה ואיטית, לעיתים קצרה ומהירה, לעיתים אינה מורגשת וכמעט נעלמת ולעיתים עמוקה ומלאה. הנשימה היא יותר מאוויר שנכנס ויוצא מהגוף. בטקסטים העתיקים של היוגה מוגדר הקשר בין הנשימה לבין אנרגיית החיים של הגוף במונח "פראנה".

הפראנה הינה כוח החיים השוכן בגופנו, אנרגיה זו מונעת בגוף באמצעות הנשימה. כמו על גבו של סוס אנו רוכבים על הגלים של הנשימה ומשתמשים בהם כדי להניח את הגוף בתנוחה. בתרגול התנוחות אנו מודעים לנשימה בכל עת, היא מלווה ומדריכה את הפתיחה של הגוף בתנוחות השונות ואת הכניסה והיציאה מהן. ההתבוננות המודעת שלנו בנשימה היא כלי רב עוצמה דרכו אנו מתרגמים את התנועה מרמת ההתכוונות לפעולה הפיסית.

בעת התרגול, אנו נושמים באופן מודע אל חלקי הגוף השונים כדי למקם ולפתוח את הגוף בתנוחה. שימוש מושכל בנשימה בעת התרגול הוא המפתח לחוויה מלאה של התנוחות. זרימה חופשית של הנשימה בין אברי הגוף בעת התרגול, תוך דגש על מקצב הרמוני מחזורי, מאפשר את ההתכנסות פנימה של החושים ואת הרחבת הקשב והמודעות בתרגול.

לכל אדם קצב נשימה משלו. בתרגול היוגה אנו שואפים להתחבר אל קצב הנשימה הפנימי שלנו, בו ייווצר מעגל מחזורי של שאיפה ונשיפה באורך שווה וברצף. קצב פנימי שוטף של נשימה יאפשר זרימה חופשית של תנועה ואנרגיה בגוף. למעשה, התבוננות בנשימה בעת התנוחות היא מצב של מדיטציה בתנועה, היא מגבירה את המודעות, מרחיבה את התודעה ומכינה את הגוף, לשהייה ממושכת בתנוחה ללא תנועה. התהליך שאנו עוברים בעת התרגול מרוקן את התודעה ומשקיט אותה וממלא את הגוף באנרגיה וחיים. ההתרוקנות וההתמלאות שני הניגודים מגולמים שניהם בכל תנוחה.

הנשימה היא מערכת מחזורית, שאיפה ונשיפה שיש להם התחלה, שיא וסיום וביניהן יש אתנחתה- עצירה. קיים מרווח של זמן לאחר השאיפה כשהריאות מלאות עד לתחילה של הוצאת האוויר ושוב לאחר הנשיפה כשחלל הריאות ריק מאוויר. עצירת הנשימה הטבעית הזו מסמלת אנרגטית רגע של עצירת בזמן, מאפשרת שהות לעצור ולהתבונן, ומאפשרת את היציבות בתודעה. בזמן התרגול אנו משתדלים לנשום דרך האף בלבד, הפה משמש לנשימה רק כמערכת חירום של הגוף ולכן אין בו שימוש בעת תרגול התנוחות.

לנשימה אין תפקיד רק בפתיחה הפיסית של הגוף, אלא גם אחריות על האפקט הרגשי והאנרגטי של המתרגל. לשאיפה נלוות תחושות של עוררות, חיים, עוצמה, כוח וחיוניות. שאיפה ארוכה יחסית לנשיפה תיצור אפקט מוגבר של תחושות אלו. לנשיפה לעומת זאת נלוות תחושות של התכנסות פנימה, רגיעה וכניעה. כניעה לכוח הכבידה עם ההשתרשות של הגוף כלפי מטה וכניעה במובן של הרפיה, השקטה של החושים. אנו נשתמש בנשיפות ארוכות ומלאות כדי לרכך את ההתנגדויות של הגוף, להשקיט את התודעה ולהגיע לרגיעה מנטאלית ופיסית.

תיאום הרמוני של תנועה ונשימה הוא פרי של תרגול רציף וממושך. שיפור קצב ואיכות הנשימה תלוי בתפקוד הרמוני ומתואם של הגוף כולו. הווייתו של האדם היא מורכבת ופשוטה להפליא בעת ובעונה אחת. מטרתו של האימון ביוגה הוא לזכך את המורכבות שבנו ולחבר אותנו חזרה אל הפשטות, אל מקור של איחוד ושפע אינסופי הקיים בכל אחד מאיתנו בכל רגע ורגע.... בתנועה, בנשימה ומה שבניהן....




\




יום ראשון, 12 ביולי 2009

תרגול יוגה בזוגות – תרגול בשניים



מאת : רחל וילוז'ני


התרגול בשניים הוא נחלת שיטות רבות ליוגה, אשר נעשה בו שימוש בדרכים רבות ומגוונות. התרגול מתוך דיאלוג עם גוף נוסף פותח אינסוף אפשרויות לחוויה ולהבנה של התנוחות. ככול שלמדתי והעמקתי בתרגול נגלו בפני עוד ועוד אפשרויות תרגול בשניים. את העוצמה והחשיבות של שילוב עבודה מסוג זה באימוני היוגה אני רוצה להביא בפניכם.

התרגול בזוגות אינו מכוון בהכרח לעבודה עם בן זוגכם לחיים. הכוונה היא להעצים את חווית התרגול בעזרת מגע עם אדם נוסף, גוף בגוף אם תרצו. יש מגוון רחב של אפשרויות לתרגול בשיתוף עם בן זוג. התרגול עם בן זוג מאפשר, שיכלול של היכולת הגופנית, הגדלת טווח התנועה בתנוחה, הבנה של מרכיבי התנועה בתנוחה והקטנת המאמץ בזמן השהייה בה.

נקודת מוצא לעבודה בזוגות בתוך התרגול היא שיש במגע יכולת להרגיע, לתמוך ולהכיל את השותף לתרגול. המגע המדויק המיצב את הגוף בתנוחה מאפשר לגוף להתרכך ולהכניע התנגדויות ופחדים כך שנוצרת הרמוניה וזרימה המאפשרת חוויה מלאה של התנוחה.

המגע מעורר את הגוף, ממריץ את הנשימה, מגביר את המודעות, ומאפשר חוויה של התמסרות מלאה מתוך ביטחון שיש מי שתומך בך. בדומה לחוויה של החזקת תינוק, התמיכה מלמדת להתמסר לתת אמון בעצמך ובבן הזוג. היא מאפשרת למתרגל, להתמכר לתחושת הביטחון שבהיותו ניתמך ("מוחזק").

בנוסף לכך השילוב של העבודה בזוגות בשיעור יוצרת קשר ואינטימיות בין המתרגלים, מציעה אתנחתה מרצף אינטנסיבי של שיעור, מעודדת את ההבנה של התנוחות ומאפשרת יצירה של שיא חוויתי במהלך שיעור. בתרגול בזוגות אנו משתמשים בבן הזוג כדי לחוות וללמוד את התנוחה. המגע מסייע להבנה והפנמה של הקו המדויק של החזקת הגוף בתנוחה, במקום שההתבוננות במורה בלבד אינה מספיקה. ומאפשרת תיקונים אישיים למתרגלים והעמקה בפרמטרים שונים בתרגול התנוחות.

העבודה של התנגדות הגוף כנגד גוף מעצימה את ההתארכות והשתרשות של הגוף בתנוחות. ההדיפה או המתיחה כנגד ממקדת את התנוחה ומגבירה את עוצמתה ובכך יוצרת בהירות בהבנה של כיווני השרירים בתנוחות של הנשימה בהן וכדומה.. התנסות פשוטה יכולה להבהיר זאת הנחה של הידיים בצידי הגוף על הצלעות ונשימה לתוכן תבהיר את המיקום של הנשימה ותעצים את החוויה של התרחבות החזה לצדדים בעת הנשימה
.
המגע מכוון את הקו הישר של הגוף בתנוחה ומאפשר עבודה אישית המתקנת את היציבה , ההחזקה של הגוף בתנוחה באופן אישי. לכל גוף יש מבנה של שלד ומפרקים, גמישות – טווח תנועה ופרופורציות גופניות שונות ובשל כך צרכים ויכולות שונים בעת התרגול. המגע אחד מול אחד יאפשר הדרכה ותיקון התנוחות לפי צרכיו המיוחדים של כל תלמיד. התרגול בזוגות הוא אחד הכלים המאפשר למתרגל חוויה מלאה של התנוחה מתוך הנחה כי ברגע שהגוף חווה את התנוחה במלואה החוויה מופנמת ונחרטת בגוף ובתודעה והמתרגל יוכל לשחזר זאת. ברגע שהגוף שהה בתנוחה היא נכללת בקטלוג האפשרויות שלו והוא יוכל לחוות אותה שוב.

המיומנות בתרגול בזוגות אינה רק מנת חלקו של מי שנימצא בתנוחה אלא גם של מי שתומך בו. התמיכה מלבד היותה מונחה באופן מדויק לטובת המתרגל דורשת שימוש נכון בגופו של התומך. תמיכה נכונה תתרחש כאשר התמיכה נינוחה, משוחררת ממתחים, כאשר מנח הגוף והנשימה של התומך ממוקדים באופן מדויק במתרגל. התמיכה דורשת ארגון ואינטליגנציה גופנית.

ההנחיה של עבודה בזוגות כוללת התייחסות אל שני הצדדים של המשוואה, תומך ניתמך. העמידה בשני צידי המתרס כמורה וכתלמיד, כמתקן וכמי שמתקנים אותו, מאפשרת העמקה בתנוחות גם במישור החוויתי וגם במישור הטכני.

יש דרכים מגוונות לשימוש בעבודה בזוגות. התרגול בזוגות כולל תנוחות רבות אשר ממבוצעות כאשר שני בני הזוג מתרגלים תנוחה זהה זה כנגד זה. לדוגמא אוטאנאסנא – כפיפה לפנים בעמידה. בתנוחה זו שני בני הזוג עומדים גב לגב ומתכופפים לפנים, כאשר יש מגע מלא ברגל האחורית מהעקב לעצמות הישיבה. הידיים אוחזות בקרסוליים של השותף לתרגול ומאפשרות מתיחה אינטנסיבית לפנים.

בנוסף התרגול בזוגות כולל גם אפשרות בה כל אחד מהמתרגלים מתרגל תנוחה אחרת כאשר הן מתחברות זו לזו, תומכות ונתמכות זו בזו. לדוגמא תנוחת הכלב אותה מבצע מתרגל אחד וחצי עמידת ידיים אשר מבצע מתרגל שני כאשר הוא מניח את כפות הרגליים על האגן של חברו ותומך בהתארכות שלו מכפות הידיים לאחור.

אפשרות נוספת היא שבן זוג אחד מתרגל את התנוחה ושותפו תומך ומכוון אותו. כאן תשומת הלב מתמקדת בבן הזוג המתרגל את התנוחה, בדומה למטופל ומטפל. לדוגמא תנוחת הפיסוק הגדול בה בן הזוג התומך מניף את האגן של המתרגל הנמצא בתנוחה מעלה ומותח אותו מטה על ידי הרחקת כפות רגליו אותן אוחז המתרגל.

בעבודה בזוגות יש חשיבות להתאמה של בני הזוג. החלוקה לזוגות נעשת בכיתה אין צורך לבוא עם בן זוג מהבית על מנת להשתתף בשיעור הכולל עבודה בזוגות. החלוקה לזוגות נעשת מתוך התחשבות בפרופורציות גוף, גובהה, משקל, גמישות וכדומה. זאת על מנת ליצור חוויה מאוזנת ונעימה לשני המתרגלים.

פירוט של שלוש אפשרויות תרגול בשניים :

שני בני הזוג מתרגלים תנוחה מקבילה :

אוטאנאסנא – - Uttanasanaשני בני הזוג המתרגלים עומדים גב לגב במרחק קטן זה מזה. בשאיפה מאריכים ידיים ישרות מעלה ועם הנשיפה מתכופפים לפנים. בתוך התנוחה הם מתקרבים זה לזה כך שעצמות הישיבה של שני השותפים לתרגול יוכלו להתארך זה כנגד זה ובכך להעצים את ההתארכות שלהן מעלה ולסייע בגלגול האגן לפנים. הידיים אוחזות את הקרסוליים של בן הזוג לתרגול. המרפקים נכפפים והזרועות מתארכות מהכתף אל המרפק ובכך מרחיבות את הגב ומהוות מפתח להתארכות השדרה מטה. שאיפה מתואמת תעזור לפתוח של הגוף. שאיפה התארכות של הרגל האחורית ועם הנשיפה איסוף הבטן והתארכות השדרה מטה.

שני בני הזוג מתרגלים תנוחות שונות זה כנגד זה:
תנוחת הכלב – תנוחת חצי עמידת ידיים. בן זוג אחד מתרגל את תנוחת הכלב. עמידת מוצא של תנוחה זו היא תנוחת העובר. בן הזוג המתרגל תנוחה זו מישר רגליים בהדרגה כשעצמות הישיבה מתארכות לאחור ומובילות את התנועה של האגן מעלה ולאחור, בעוד הידיים הישרות משתרשות באדמה. בשאיפה התארכות של השדרה לאחור אל האגן ועם הנשיפה אסיפה של הבטן ופתיחה של החזה כך שהראש מונח על הרצפה או מתקרב אליה. המתרגל השני ניכנס לתנוחת חצי עמידת ידיים. הוא מניח את הידיים בקו אחד מעט לפני כפות הידיים של שותפו לתרגול (תלוי בפרופורציות הגוף שלו) ואת כפות הרגליים על האגן ומתארך מעלה מהידיים אל עצמות הישיבה. כפות הרגליים של המתרגל הזה מסייעות להדיפה לאחור של האגן של חברו בתנוחת הכלב בעוד שהוא זוכה להגבהה מתאימה עבורו כך שתיווצר זווית של 90 מעלות בין הגוף העליון לתחתון. נשימה הדדית לתוך נקודת המפגש של המתרגלים תאפשר להם להעמיק עוד בתנוחה.

אחד מבני הזוג מתרגל את התנוחה והשני מסייע לו :
פרסריטה פודוטאנאסנא – תנוחת עמידה – הפיסוק הגדול. המתרגל קופץ לפיסוק גדול עם השאיפה, כפות רגליים מקבילות פונות לפנים ומתארך מעלה עם השדרה, ידיים על המותניים. בנשיפה הוא מתכופף לפנים ומניח את הראש והידיים על הרצפה בקו הבהונות. בן הזוג המסייע עומד מאחורי המתרגל. הוא אוחז בשתי ידיים את צידי האגן של המתרגל תומך בו כך שהוא מסייע לעצמות הישיבה להתרומם ולאגן להתגלגל לפנים. המתרגל אוחז את הקרסוליים של העוזר. בעוד הוא מתרחק לאחור ובכך מסייע למתרגל להתארך לטווח המקסימאלי עבורו. על בן הזוג המסייע להקפיד כי הפיסוק של הידיים של המתרגל הוא ברוחב הכתפיים שלו וכי שתי כפות הרגליים מונחות בקו אחד. התמיכה צריכה להיעשות בסנכרון עם הנשימה של המתרגל ומתוך רגישות לטווח התנועה שלו. כל עוד המתיחה נעשת ברכות ללא כוח תתאפשר ההיענות לתנוחה והגדלת הטווח תתרחש.

    ©כל הזכויות שמורות לרחל וילוז'ני 2006